#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	תקג. שתי נשים שילדו ב' זכרים במחבא ואין ידוע מי הבכור האם כותבים הרשאה זה לזה ומדוע? 	"הוכרו ולבסוף נתערבו כותבים הרשאה זה לזה. לרשב""ם רק משום שקי""ל שיש לו לבכור קודם חלוקה ויכול למכור וליתן חלק בכורתו לכל מי שירצה. ולר""י (בתוד""ה מדדרש) גם למ""ד שאין לבכור קודם חלוקה ומשום דשליח שוויה.<br>לא הוכרו אין כותבים הרשאה זה לזה דכתיב בכור - ולא ספק."	בבא בתרא קכז. ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	תקד. האם האב נאמן לומר שבני זה בכור 1) נגד חזקה 2) נגד עדים? 	"1) לרבי יהודה נאמן.לרבנן אינו נאמן.שמואל הסתפק אם הלכה כרי יהודה או כרבנן ולכן פסק שיכתבו הרשאה זה לזה. והלכה כרי יהודה.<br>2) לרשב""ם לכו""ע אינו נאמן <sup>רסג</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>רסג.  והרשב""א כתב שיש מקשים על דבריו ומביאים ראיות שאפי' כשיש עדים על אחר שנולד ראשון נאמן האב לומר לר' יהודה זה בני בכור, ומסתבר להעמיד דברי הרשב""ם בתאומים ויש עדים שזה יצא ראשון דאי חד בנו בכורו השני ודאי בנו ובאופן זה לכו""ע אין האב נאמן נגד עדים .</span>"	בבא בתרא קכז:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"תקה. מדוע הוצרך קרא שאב נאמן להכיר בכורו לתת לו פי שנים והרי בידו ליתן לו במתנה ונאמן ע""י מיגו? "	"לר' יהודה להאמינו אף במקום שהוחזקו שלא כדבריו. לרבנן נפק""מ לנכסים שיפלו לו לאחר מכאן, דלאו בידו שאין אדם מקנה דשלב""ל. ולר""מ שהוא באמת רבנן דרי יהודה והוא סובר שאדם מקנה דשלב""ל נפק""מ לנכסים שיפלו לו כשהוא גוסס, וכתבו התוס' (ד""ה בנכסים) דהכי נמי הוה מצי למימר בנכסים דלא עבידי דאתו."	בבא בתרא קכז: ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	תקו. האם כהן נאמן לומר שבנו הוא בן גרושה ומדוע, ומה ההלכה? 	"לרבי יהודה נאמן ולרבנן אינו נאמן. הטעם שלרבנן אינו נאמן עי' בהערה <sup>רסד</sup>. חזקה. והטעם שנאמן לר' יהודה כתב הרשב""ם שסברא הוא מדכתיב יכיר מה לי בכור מה לי לדבר אחר. והתוסץד""ה כך) כתבו שכיון שנאמן לבכר בכל ענין האמינו הכתוב ואפילו על אחד מבניו הקטנים נאמן לומר שהוא בכור ואם כן עושה בניו הגדולים ממזרים שמאיש אחר הם והכי נמי נאמן לומר שהוא בן גרושה. ורבינו אליהו מפרש דיכיר נמי אבן השנואה קאי דנאמן לומר שהוא בן אשה ששנואה בנישואיה וכגון גרושה לכהן, וכן משמע בירושלמי.<br>הגמ' לקמן פסקה כר' יהודה. ופסק הבה""ג שהוא דוקא כשפוסל ע""י הכרת בכורה אבל אין הלכה כר' יהודה שיהא נאמן לומר זה בן גרושה, ולר""י נראה שנאמן אע""ג דליכא הכרת בכורה <sup>רסה</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>רסד.  אין הטעם לרבנן משום חזקת כשרות, דמבואר בקידושין עח,ב שגם על עובר שאין לו חזקת כשרות אינו נאמן. והטעם כתב רש""י שם  (בד""ה אינו נאמן)  שקרוב הוא אצלו ואי נו כשר להעיד עליו. ועוד שמבואר לעיל לב,א שלפסול כהונה צריך ב' עדים .
<br>רסה.  ור""י הביא ראיה לדבריו מפ' החולץ. והרא""ש  (סי' כא)  דחה הראיה .</span>"	בבא בתרא קכז: ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	תקט. אלו שבעה דברים שלח ר' אבא לרב יוסף בן חמא, והאם ההלכה כן? 	"הלכה כר' אבא בשבעה דברים ששלח:<br> האומר לחבירו עבדי גנבת והוא אומר אתה מכרתו או נתתו לי רצונך השבע וטול ונשבע אינו יכול לחזור בו וקמ""ל שבאתן לך מחלוקת והלכה כדברי חכמים שאמרו שאינו יכול לחזור בו.<br> אין בע""ח גובה עבדים מיתומי הלוה.<br> שלישי בשני כשר.<br> היה יודע לו בעדות קרקע ונסתמא פסול.<br> לאביי שהאומר על תינוק בין הבנים יירש כל נכסי נאמן כרבי יוחנן בן ברוקא. לרבא שהאומר על תינוק בין הבנים בכור הוא, ואע""ג שמוחזק לנו באחר שהוא בכור, נאמן כר' יהודה.<br> האומר תטול אשתי כאחד מן הבנים נוטלת כאחד מן הבנים.<br> המוציא שט""ח על חבירו, מלוה אומר לא נפרעתי כלום ולוה אומר פרעת מחצה והעדים מעידים שפרע כולו, הרי זה נשבע וגובה מחצה מנכסים בני חורין אבל לא ממשועבדים."	בבא בתרא קכז: - קכח:		
